דילוג לתוכן
  1. Posts/

השתיקה הופרה: דוח חדש על 7 באוקטובר ממפה את אובדן הקהילות האסייתיות

מחבר
Asian Community Israel
Connecting the Asian community across Israel
תוכן עניינים

דוח חדש של הנציבות האזרחית לחקר פשעי 7 באוקטובר של חמאס נגד נשים וילדים, Silenced No More: Sexual Terror Unveiled, נותן מספרים למה שהקהילות האסייתיות בישראל חיות איתו כבר שנתיים וחצי: 7 באוקטובר היה זוועה רב-לאומית, והעובדים התאילנדים היו קבוצת הקורבנות הזרה הגדולה ביותר.

הנפגעים הזרים, במספרים
#

בעמוד 76, תחת הכותרת “Cross-Border Impact: Foreign Nationalities of October 7th Victims”, הנציבות מונה את הקורבנות שהחזיקו אזרחות זרה או ישראלית-זרה כפולה:

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר תקפה אזרחים מ-52 מדינות. סך הכל 369 בני אדם המחזיקים אזרחות זרה או ישראלית-זרה כפולה נרצחו, כולל אלה שנהרגו בשבי. בנוסף, 106 אזרחים זרים או כפולים נחטפו ושוחררו או חולצו בחיים. מתוך 475 הקורבנות הכוללים, 134 החזיקו אזרחות זרה יחידה ו-18 החזיקו שלוש אזרחויות.

תרשים המקלות פותח את ההשוואה: תאילנד נמצאת בראש הרשימה, הרחק לפני ארצות הברית, ארגנטינה, צרפת וכל מדינה אחרת.

הפילוח האסייתי
#

האזרחויות האסייתיות המתועדות בדוח:

מדינהנרצחושבו חייםסה"כ
תאילנד482876
נפאל11011
הפיליפינים729
אוזבקיסטן707
סין606
סרי לנקה202
קזחסטן202
קמבודיה101
הודו101

(הנתונים מתרשים Cross-Border Impact בעמ’ 76. הם סופרים רק את הנפגעים שהחזיקו את האזרחות הזרה הרשומה — בעלי אזרחות ישראלית-אסייתית כפולה נספרים במניין הכולל של 323 בעלי האזרחות הכפולה.)

למה תאילנד ספגה כל כך הרבה
#

בעת המתקפה הועסקו בישראל כ-30,000 עובדים תאילנדים, כמעט כולם פועלים חקלאיים במושבים ובקיבוצים — ואלפים מהם עבדו בחוות בעוטף עזה. הם היו המקור היחיד הגדול ביותר של עבודת מהגרים בחקלאות הישראלית, מרוכזים בדיוק בקהילות שחמאס פלש אליהן ב-7 באוקטובר.

הסעיף על קיבוץ בארי בדוח מבהיר זאת. בהערת שוליים למניין ההרוגים של הקיבוץ, הנציבות מציינת שהמספר “כולל תושבים שנהרגו מחוץ לקיבוץ, וכן עובדים זרים שהתגוררו בקיבוץ” (עמ’ 91, הערה 204). העובדים הזרים אינם סמוכים למניין — הם בתוכו.

האתר הזה סיקר את הממד התאילנדי בעבר: זיהוי סודתיסאק רינתלק, החטוף התאילנדי האחרון בדצמבר 2025; השבת גופתו של נטפונג פינטה; ושובם של פועלים תאילנדים לשדות סמוך לגבול בחודשים שאחרי.

מקרה מתועד: ג’ושוע מולל
#

מעבר למספרים המצרפיים, הפרק הגיאוגרפי של הדוח על קיבוץ נחל עוז (עמ’ 100, סעיף 81) מתעד מקרה ספציפי של סטודנט חקלאות זר. הנציבות מתארת סרטונים שפורסמו על ידי חמאס המציגים התעללות “בסטודנט זר צעיר וגופתו החשופה חלקית” — הוא נגרר, מוכה ונבעט, נדקר ונורה, וגופתו הועברה במשאית כאשר אנשים צועקים בערבית “הנה היהודי!”, ולבסוף נלקחה לעזה.

הערת השוליים מזהה אותו: ג’ושוע מולל, בן 21, סטודנט חקלאות מטנזניה. מולל אינו אסייתי, אך הוא חלק מאותה אוכלוסייה שהאתר הזה מסקר זה זמן רב — העובדים והסטודנטים הזרים מתאילנד, מנפאל ומטנזניה ששמותיהם נדירים בכותרות המערביות על 7 באוקטובר. הכללתו ברישומי הנציבות היא אחת מתרומות הדוח: קורבנות זרים מצוינים בשמותיהם, לא מסוכמים.

מה זה הדוח
#

Silenced No More הוא יצירתה של הנציבות האזרחית לחקר פשעי 7 באוקטובר של חמאס נגד נשים וילדים, עמותה ישראלית עצמאית שנוסדה והעומדת בראשה ד"ר כוכב אלקיים-לוי, חתנת פרס ישראל 2024 בתחום זכויות אדם ומשפט בינלאומי. הנציבות הקימה ארכיון של למעלה מ-430 עדויות ולמעלה מ-1,800 שעות חומר חזותי, והדוח מזהה שלושה-עשר דפוסים חוזרים של אלימות מינית ומגדרית שבוצעו ב-7 באוקטובר ונגד החטופים ששהו בעזה.

הנושא, מעצם טיבו, קשה לקריאה. הנציבות בחרה לפרסם באיפוק היכן שמשפחות ביקשו זאת, ולשמור על אנונימיות של ניצולים וקורבנות לאורך גוף הדוח. הקישור מטה הוא לקובץ המלא עבור קוראים המעוניינים להתעמת ישירות עם הרישום הראייתי.

הדוח זוכה לתמיכה של דמויות הכוללות את שרת החוץ לשעבר של ארה"ב הילרי קלינטון, שריל סנדברג, ראש הצוות לשעבר של הבית הלבן ראם עמנואל, פרופ’ דייוויד קריין (התובע הראשי המייסד של בית הדין המיוחד של האו"ם לסיירה לאון), ופרופ’ יובל שני (האוניברסיטה העברית), בין רבים אחרים.

למה זה רלוונטי כאן
#

הקהילות האסייתיות שעדיין עובדות וחיות בישראל היום — פועלים חקלאיים תאילנדים, מטפלות פיליפיניות, סטודנטים נפאלים בחקלאות, פועלי בניין סינים והודים — חולקות מורשת עם האנשים שבתרשים. דוח הנציבות הוא אחד המסמכים שמבטיחים שאובדנם יהיה חלק מהרישום ההיסטורי תחת שמותיהם וזהותם הלאומית, ולא מקופל בתוך מספר ישראלי כולל.

זה משמעותי.


מקורות:


הצטרפו לשיחה

מה דעתכם? שתפו את המחשבות שלכם עם הקהילה

Related