מחר, 14 באפריל 2026, מדינת ישראל תעצור מלכת. הצופר יישמע, בתי הקפה ייסגרו, ולשתי דקות תעמוד המדינה דום לזכר ששת המיליונים שנרצחו בשואה. זהו היום האחד בלוח השנה העברי השמור יותר מכל ליום למחויבות המוסרית של לא עוד פעם — לא לעמנו, ולא לאף עם אחר.
לפני חמש שנים, ב־8 באפריל 2021 — יום השואה תשפ"א — איש ישראלי אחד בבייג’ינג בחר דווקא באותו יום לפרסם סרטון בן כמעט חמש־עשרה דקות משדה כותנה בשינג’יאנג, ובו הוא מבטיח לצופיו בעולם שהכליאה ההמונית של מוסלמים אויגורים היא פברוק מערבי, ושהכל שם — כלשונו — “לגמרי נורמלי”.
שמו רז גלאור (בסינית: 高佑思, גַאוֹ יוֹ־סְה). הוא ככל הנראה המשפיען הישראלי המצליח ביותר בסין. הוא גם, על פי תחקירים של ה־BBC, הניו יורק טיימס, דויטשה וולה, המכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית (ASPI) וארגון Freedom House, אחד השופרות הזרים היקרים ביותר למפלגה הקומוניסטית הסינית. ביום השנה לשואה, הוא בחר להעניק להכחשת רצח עם פנים יהודיות וישראליות.
מתל אביב לאוניברסיטת פקינג#
גלאור נולד בשנת 1994 בקהילה בסביבות תל אביב. בגיל שלוש־עשרה עזב עם אביו, איש הון הסיכון אמיר גלאור, להונג קונג ומשם לסין. הוא למד בבית הספר הבינלאומי הקנדי בהונג קונג, ולאחר מכן למד יחסים בינלאומיים באוניברסיטת פקינג — המוסד הדגל של המפלגה הקומוניסטית הסינית להכשרת קאדרים לעתיד. דרום סין מורנינג פוסט ציין בעדינות ב־2017 ש"המסע הסיני של גלאור הונָע על ידי השאיפות של אביו".
בדצמבר 2016, בעוד הוא סטודנט, הקים גלאור יחד עם חברו הסיני לכיתה פאנג יֶה־דוּן (方晔顿) את YChina — 歪果仁研究协会, “המכון לחקר הזרים”. השם הוא משחק מילים: 歪果仁 (wāiguǒrén, “אגוזים עקומים”) נשמע כמעט זהה ל־外国人 (wàiguórén, “זרים”). הצמה הייתה קלילה: זרים חייכניים מגלים לראשונה כופתאות סיניות, רכבות סיניות, טכנולוגיה סינית.
המודל העסקי, פחות קליל. קבוצת Infinity של אמיר גלאור — קרן ההון הישראלית הוותיקה בסין — הובילה יחד עם Will Hunting Capital (唯猎资本) סבב זרעי בגובה 10 מיליון יואן (כ־1.5 מיליון דולר). ההון הזה, והקשרים שבאו איתו, הפכו את YChina מערוץ סטודנטיאלי לחברה שמנהלת יותר משלושים משפיענים זרים עם כ־100 מיליון עוקבים במצטבר בוויבו, ביליבילי, יוקו, שיאו־הונג־שו ויוטיוב. בני עשרים ושניים לא שוברים את שוק המדיה הסיני. זה שבר — עם אבא שכבר בפנים.
“לשאול פה לדבר”#
למדיה של המדינה הסינית יש מונח לַמה שגלאור עושה: 借嘴说话 — jiè zuǐ shuō huà, “לשאול פה כדי לדבר”. האסטרטגיה, המתועדת היטב ב־Alliance for Securing Democracy ובדו"ח Borrowing mouths to speak on Xinjiang של ASPI, היא להגביר קולות זרים שיגידו את מה שהמפלגה לא יכולה להגיד באופן אמין במבטא שלה עצמה. גלאור אינו רק מגבר פסיבי. ה־BBC דיווח ביולי 2021 שהוא עובד כ"סטרינגר גלובלי" — כתב במיקור חוץ בתשלום — עבור CGTN, השדרן האנגלוסקסי הרשמי של המפלגה הקומוניסטית.
טרילוגיית שינג’יאנג, 8 באפריל 2021#
באפריל 2021, כש־H&M, נייקי, ברברי ומותגים מערביים נוספים הכריזו שלא ירכשו עוד כותנה משינג’יאנג בשל חששות מתועדים לעבודת כפייה, בייג’ינג נזקקה במהירות לקונטרה־נראטיב. YChina סיפקה שלושה:
- “כיצד נראית שינג’יאנג האמיתית? אני נוסע לגלות!” — הטיזר בן שתי הדקות (
bv_zJf6a8nI, עלה ב־2 באפריל 2021), שמבטיח מבט לא־מסונן. - “מה שראיתי בשינג’יאנג כשעבדתי כחקלאי כותנה” — הסרטון המרכזי, כמעט חמש־עשרה דקות (
67pU0Ybovnc), שעלה ב־8 באפריל 2021 — יום השואה. גלאור, מחייך עם כובע רחב־שוליים, קוטף כותנה ומכריז שהאזור “לגמרי נורמלי”. שני חקלאים אומרים למצלמה במפורש שלא קיימת שם שום עבודת כפייה. - “ביקרתי בשלוש משפחות בשינג’יאנג, הנה מה שהן סיפרו לי” (
5gbD-vfO_OU, עלה ב־11 באפריל 2021) — ההמשך, עם טענת גישה ספונטנית ל"מקומיים אקראיים בשינג’יאנג".
ה־BBC ציין שגלאור לוּוָה בנסיעותיו על ידי צוות צילום של CGTN — אותו שדרן מדינתי שבהמשך חתך מחדש את החומרים שלו תחת הכותרת “הבלוגר הזר רז גלאור מבקר בחוות כותנה בשינג’יאנג” ודחף אותם לערוץ שלו. פול מוזור, כתב הטכנולוגיה של הניו יורק טיימס לאסיה, תיעד בשרשור מדצמבר 2021 כי סרטון אחד של גלאור משינג’יאנג שותף על ידי 35 חשבונות הקשורים לממשלת סין, עם 400 מיליון עוקבים במצטבר — רבים מהם חשבונות פייסבוק של שגרירויות סיניות שפרסמו אותו בשפות שונות.
ממשלת ארצות הברית הגדירה את הטיפול באויגורים כרצח עם. פרלמנטים בבריטניה, קנדה והולנד אישרו הגדרה זהה. בית הדין לעניין האויגורים הבלתי־תלוי בלונדון פסק בדצמבר 2021 כי בוצעו בשינג’יאנג פשעים נגד האנושות ורצח עם. אמנסטי אינטרנשיונל ו־Human Rights Watch תיעדו מעצרים המוניים שרירותיים, עיקורים כפויים, הפרדת משפחות והרס תרבותי שיטתי.
ביום שבו ישראל זכרה את הנרצחים שלה, תרומתו של רז גלאור לתיעוד הזה הייתה לספר לעולם שזה לא קורה.
עדיין על השליח#
זו אינה מעידה של נעורים שממנה הוא התרחק. YChina המשיכה לתפקד כערוץ אמין למסרי המפלגה. גלאור אסף מספר פרסים בתחרות “My China Story” הבינלאומית ממשלתית ב־2021. בנובמבר 2023 הוכרז כשגריר המותג של FOTILE (方太), אחת מחברות מכשירי המטבח הגדולות בסין, והצהיר ש"האושר מתחיל במטבח". דו"ח Freedom House לשנת 2022 השפעת המדיה הגלובלית של בייג’ינג: ישראל קבע שהוא ערוץ המסרים הישראלי הבולט ביותר למפלגה הקומוניסטית הסינית.
בינתיים, קובצי המשטרה של שינג’יאנג — שהודלפו לקונסורציום עיתונאי בינלאומי ב־2022 — חשפו פנים של כלואים במחנות שגלאור אמר לנו שאינם קיימים.
למה זה משנה, ודווקא מחר#
בני אדם סבירים יכולים לחלוק על מידת האחריות המוסרית האישית של בלוגר זר לגבי מה שמדינה זרה עושה עם הסרטונים שלו. בני אדם סבירים לא יכולים לחלוק על העובדות: ביום השואה 2021, אזרח ישראלי עם מעל רבע מיליון עוקבים ביוטיוב, שמומן מיום הראשון על ידי קרן ההון הסינית של אביו, הפיק תוכן שכל מטרתו העריכתית הייתה לומר לקהל גלובלי שתוכנית רדיפה אתנית־דתית המונית היא שקר שהומצא על ידי המערב. התוכן הזה נורה אחר כך דרך שגרירויות סיניות למאות מיליוני בני אדם. הוא עדיין באוויר.
לא עוד פעם אינו סלוגן על יהודים בלבד. שאלו כל ניצול שואה שדיבר פעם בפני אולם של תלמידים מה הייתה ההבטחה; הוא יאמר לכם שהיא נגעה לכל אדם, בכל מקום, שהשכנים שלו הועלמו למחנות. היא לא הייתה הבטחה לעמוד לצד האויגורים רק כשזה נוח מסחרית. היא בוודאי לא הייתה הבטחה לפרסם הכחשות עליזות ביום השנה עצמו.
מחר הצופרים יישמעו בישראל. רז גלאור, ככל הנראה, יהיה בבייג’ינג. הסרטונים עדיין באוויר. הקהל עדיין צופה. השאלה היא אם הציבור הישראלי, והתקשורת הישראלית שהחרישה בצורה מטרידה סביב אחד משלה, יזכור מה היה צריך לזכור.
מקורות:
- BBC News, “The foreigners in China’s disinformation drive” (10 ביולי 2021)
- The New York Times, “China Uses YouTube Influencers to Spread Propaganda” (13 בדצמבר 2021)
- Deutsche Welle, “Truth or lies: The expat YouTubers praising China” (11 בנובמבר 2021)
- ASPI, “Borrowing mouths to speak on Xinjiang” (10 בדצמבר 2021)
- ASPI, “Singing from the CCP’s songsheet” (נובמבר 2023)
- Freedom House, “Beijing’s Global Media Influence: Israel 2022”
- פול מוזור, שרשור טוויטר/X (14 בדצמבר 2021)
- South China Morning Post, “How the Israeli who captured Chinese hearts plans to turn online fame into fortune” (25 בנובמבר 2017)
