מרי אן ולסקז דה ורה, מטפלת פיליפינית בת 32 מבסיסטה, פנגסינאן, זוהתה כהרוגה הראשונה בישראל במתקפת הטילים האיראנית ב-28 בפברואר 2026. היא הייתה בהיריון עם ילדה הראשון. היא נהרגה בזמן שסייעה למטופלת הקשישה שלה להגיע למקלט — ובחרה להישאר עם האישה שטיפלה בה במקום לברוח למקום מוגן לבד.
האירוע#
במוצאי שבת, טיל בליסטי איראני פגע ליד בניין מגורים בתל אביב במסגרת מטח ענק שנורה במהלך מבצע “אריות שואגים”. דה ורה, שהתגוררה עם מטופלתה הקשישה כמטפלת צמודה, נפצעה באורח קשה מרסיסים בזמן שסייעה לאישה להגיע למקלט. הן לא הספיקו להגיע.
דה ורה נמצאה במצב קריטי והוכרזה כמתה בדרך לבית החולים. מטופלתה חולצה בחיים מההריסות, אם כי גם היא נפצעה. בסך הכול נפצעו 27 אנשים נוספים בפגיעה, ביניהם שבעה ילדים.
הסיפור שלה#
דה ורה עבדה בישראל מאז 2019, כחלק מעשרות אלפי עובדים פיליפינים בחו"ל (OFW) המשמשים כמטפלים ברחבי הארץ. כמו מטפלות פיליפיניות רבות בישראל, היא התגוררה עם מטופלתה וסיפקה טיפול ולוות מסביב לשעון. היא נישאה לאזרח פיליפיני בסביבות 2024 והייתה בהיריון עם ילדם הראשון בעת מותה.
מטופלתה הראשונה בישראל הייתה דוריס גורין, אישה בת 89 שעלתה מריברדייל שבברונקס לבאר שבע. לדברי בנותיה של גורין, ברברה ווקספרס וג’ניס פראוור, הקשר בין דה ורה לאמן היה “אהבה ממבט ראשון”. הן תיארו את דה ורה כ"קרן אור — כל כך מיוחדת, אכפתית ומסורה" וכינו אותה “מלאך עלי אדמות”. דה ורה קראה לגורין “אמא אדמה” והעריצה את הכלב של המשפחה וולי, תערובת שיצו-תחש — המשפחה כינתה אותה “חובבת גורים”.
כשגורין חלתה בקורונה וסוכנות הטיפול המליצה לדה ורה לעזוב, היא סירבה והתעקשה להישאר לצד מטופלתה. גורין נפטרה בסופו של דבר מסיבוכים הקשורים לקורונה בסוף 2020. בהלוויה, דה ורה אמרה דרך דמעותיה: “עד שניפגש שוב, ואמשיך לטפל בך בעולם הבא.”
כשהטילים החלו לנחות ב-28 בפברואר, היא יכלה לרוץ למקלט בעצמה. במקום זאת, היא נשארה כדי לעזור לאישה הקשישה שטיפלה בה כעת, ניסתה להוביל אותה למקום מוגן. זו הייתה מעשה של מסירות נפש שעלה לה בחייה — ובחיי ילדה שטרם נולד.
בעלה, גם הוא עובד פיליפיני בישראל, זיהה את גופתה באמצעות רשומות ביומטריות במכון לרפואה משפטית אבו כביר.
תגובות רשמיות#
שגרירות ישראל בפיליפינים פרסמה הצהרה לזכרה של דה ורה: “מרי אן, כמו עובדים פיליפינים רבים בישראל, הייתה סמל לחוסן, חמלה וכוח שקט.” השגרירות כינתה את מותה “תזכורת חדה שהמשטר האיראני ממשיך לזרוע טרור באופן חסר הבחנה, ולתקוף אזרחים ללא אבחנה.”
נשיא המדינה יצחק הרצוג התקשר אישית לשגרירת הפיליפינים איילין מנדיולה כדי להביע את תנחומיו בשם מדינת ישראל.
נשיא הפיליפינים פרדיננד מרקוס ג’וניור אישר את מותה של דה ורה בהודעת וידאו, והסביר שהיא סייעה למטופלתה להגיע למקלט כשהטיל פגע. “היא נהרגה מרסיסי הפצצות שנפלו”, אמר מרקוס, והוסיף שבעלה, גם הוא עובד פיליפיני בישראל, זיהה אותה. ממשלת הפיליפינים התחייבה לסיוע מלא למשפחתה.
מטפלות פיליפיניות בישראל#
מותה של דה ורה הדגיש את התפקיד החיוני והנעלם לעיתים קרובות שמטפלות פיליפיניות ממלאות בחברה הישראלית. כ-30,000 פיליפינים חיים ועובדים בישראל, רובם מועסקים כמטפלים צמודים לקשישים ולאנשים עם מוגבלויות. הם חלק מאוכלוסייה רחבה יותר של למעלה מ-61,000 מטפלים זרים חוקיים בארץ.
מטפלות פיליפיניות הפכו לחלק בלתי נפרד ממערכת הטיפול בקשישים בישראל. מודל הטיפול הצמוד פירושו שהן חולקות בתים עם מטופליהן, ויוצרות קשרים הדוקים שלעיתים קרובות חורגים הרבה מעבר לחובה המקצועית. במהלך עימותים קודמים, מטפלות פיליפיניות רבות סירבו להצעות פינוי ובחרו להישאר עם המטופלים שתלויים בהן.
מעשה האחרון של דה ורה — להישאר עם מטופלתה כשיכלה להציל את עצמה — משקפת את המסירות שזיכתה את המטפלות הפיליפיניות בכבוד עמוק בישראל. הקרבתה היא תזכורת למחיר האנושי שנושאים עובדים זרים שבונים את חייהם באזורי סכסוך, רחוק ממשפחותיהם, ומטפלים ביקיריהם של אחרים.
מקורות: Times of Israel, Times of Israel, GMA News, ABS-CBN News
