ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי צפוי לערוך השבוע ביקור רשמי בישראל, במהלכו יקיים שיחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויישא דברים בכנסת. הביקור מדגיש את העמקת הקשרים האסטרטגיים והביטחוניים בין שתי המדינות, במיוחד בתחום הביטחון.
הודו: לקוחת הביטחון הגדולה ביותר של ישראל#
במהלך העשור האחרון, הודו הפכה לרוכשת הגדולה ביותר של מוצרי ביטחון ישראליים. על פי מכון סטוקהולם לחקר השלום הבינלאומי (SIPRI), הודו היוותה 34% מסך מכירות הביטחון של ישראל בין 2020 ל-2024. נתוני סיב"ט, הגוף לשיתוף פעולה ביטחוני בינלאומי במשרד הביטחון, מציבים את סך מכירות הנשק מישראל להודו בתקופה זו על כ-20.5 מיליארד דולר.
המגמה הייתה דרמטית. ראש סיב"ט, תת-אלוף (מיל.) יאיר קולס, פירט את הצמיחה: היצוא עמד על 300 מיליון דולר ב-2012, עלה ל-700 מיליון דולר ב-2013 וחצה את רף המיליארד דולר ב-2014. הקפיצה הגדולה הגיעה ב-2017 עם מכירת מערכות ברק להגנה אווירית, שהעלתה את המכירות השנתיות לכ-3.4 מיליארד דולר.
לאחר ירידה ל-880 מיליון דולר ב-2023 — שיוחסה בחלקה לתוכניות “עשה בהודו” ו"עצמאות עצמית" הדורשות 50-60% תכולה מקומית — המכירות התאוששו. ישראל מכרה כ-1.1 מיליארד דולר במוצרי ביטחון להודו ב-2024, והערכות ראשוניות ל-2025 עולות על 1.5 מיליארד דולר.
פורבס הודו דיווח לאחרונה כי סך העסקאות שנסגרו עם הודו מתחילת 2026 הגיע ל-8.6 מיליארד דולר, אם כי קולס ציין שנתוני סיב"ט הרשמיים כוללים רק יצוא מישראל ואינם כוללים ייצור של חברות ישראליות בתוך הודו עצמה.
מעבר לרכש: שותפויות ייצור מקומיות#
הקשר חורג הרבה מעבר למכירות נשק ישירות. לכל חברות הביטחון הישראליות הגדולות יש כיום חברות בנות הודיות ושיתופי פעולה עם התעשייה המקומית. מהלך זה מגיב לדחיפה של מודי לעצמאות ייצורית, הדורשת מספקי ביטחון זרים להקים נוכחות ייצורית משמעותית בתוך הודו.
דוגמה בולטת היא השותפות בין תאגיד אדאני לאלביט מערכות. אדאני מייצרת את הכטב"ם דרישטי 10 סטארליינר, המבוסס על פלטפורמת הרמס 900 של אלביט, במתקנים בהודו. הסדר מסוג זה מדגים את המודל שאימצו חברות הביטחון הישראליות: אספקת טכנולוגיה ותכנונים בעוד השותפים ההודיים מטפלים בחלקים נכבדים של הייצור.
קולס הדגיש כי מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל.) אמיר ברם, הגדיר את הודו כמדינת מפתח, והוביל באופן אישי משלחת של כל ראשי האגפים במשרד לחיזוק הקשרים. במהלך הלחימה, מוצרי ביטחון מתוצרת הודית הגיעו לישראל באוניות, מה שמעיד על העומק המעשי של השותפות.
הגנה אווירית וחזיתות חדשות#
לפי הינדוסטאן טיימס ההודי, נושא מרכזי על סדר היום במהלך ביקור מודי יהיה שיתוף פעולה בהגנה אווירית. זה כולל פיתוח משותף פוטנציאלי בתחום ההגנה מפני טילים בליסטיים ואף מערכות הגנה מבוססות לייזר — תחומים שבהם ישראל פיתחה מומחיות משמעותית דרך תוכניות כיפת ברזל, קלע דוד וקרן ברזל.
אתגר ההעתקה הטכנולוגית#
מעמדה של ישראל כמובילה בטכנולוגיה ביטחונית מביא עמו גם אתגרים. באוקטובר האחרון, החברה הארמנית דאוארו חשפה את הכטב"ם המתאבד דרגונפליי 3, שדמה באופן בולט לתחמושת השוהה הארופ של התעשייה האווירית לישראל. לארמניה קשרים ביטחוניים עמוקים עם הודו, שהיא עצמה מפעילה את הארופ.
קולס הכיר באתגר ניסיונות ההעתקה אך הדגיש את גישת ישראל לשמירה על יתרון. “לפני הייצוא, אנחנו עוברים דרך גופים שונים כמו הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ומפא"ת,” הסביר. “זה כולל הסכמי ביטחון מחמירים. ברור שאנשים מנסים להעתיק, גם בתערוכות, אבל זה מרוץ שבו אנחנו חייבים תמיד לייצר את הדור הבא.”
ישראל מדורגת כיום במקום השמיני בין יצואניות הביטחון בעולם עם 3.1% מהסחר העולמי, על פי נתוני SIPRI.
הודו כשער לאסיה#
ייצור בתוך הודו משרת מטרה כפולה. מעבר לאספקה לצבא ההודי, הוא ממצב שותפויות ישראליות-הודיות לפנות לשווקים אסיאתיים רחבים יותר. “ברגע שאתה מייצר בהודו, אתה יכול להגיע למדינות אחרות,” ציין קולס. “השוק גדול לא רק להודו עצמה אלא גם למדינות שלישיות באזור.”
חשבון אסטרטגי זה משקף מגמות בשווקים מרכזיים אחרים — בדיוק כפי שחברות ביטחון צריכות כושר ייצור בארצות הברית לשוק האמריקאי או בגרמניה לרכש נאט"ו, הודו הופכת לעוגן המרכזי בשוק הביטחוני האסיאתי.
תחזית#
למרות אתגרים שנוצרו מלחצי חרמות וקשיי זמן מלחמה, קולס הביע ביטחון שתעשיית הביטחון של ישראל תשבור “עוד תקרת זכוכית” ב-2026. “ההוכחה בשדה הקרב ותוצאות הלחימה בעזה, לבנון, סוריה ואיראן מביאות לגל עלייה בתעשיות שלנו,” אמר.
ביקור מודי מייצג מעורבות ברמה הפוליטית הגבוהה ביותר, כאשר שני ראשי הממשלות מכוונים ישירות את שיתוף הפעולה בתעשיות הביטחון — אות לכך שיחסי הביטחון בין ישראל להודו צפויים להתרחב עוד.
מקור: גלובס
