טייוואן בירכה על החלטת ישראל להכיר רשמית בסומלילנד כמדינה ריבונית, תוך שהיא נבדלת מגל הביקורת הבינלאומית שהגיע בעקבות ההכרזה.
ישראל מבצעת הכרה היסטורית#
ב-27 בדצמבר 2025, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז כי ישראל תהפוך למדינה הראשונה בעולם שמכירה רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית. סומלילנד, שהכריזה על עצמאותה מסומליה ב-1991, פועלת כמדינה ריבונית בפועל במשך יותר משלושה עשורים, אך מעולם לא זכתה להכרה רשמית מאף מדינה.
האזור הבדלני נהנה ממיקום אסטרטגי על מפרץ עדן ומחזיק במטבע, דרכונים וצבא משלו. למרות יציבותו בהשוואה לסומליה, הוא נותר מבודד דיפלומטית מאז הכרזת העצמאות החד-צדדית שלו.
תגובתה התומכת של טייוואן#
בהצהרה שפרסם משרד החוץ, טייוואן בירכה במפורש על החלטת ישראל. המשרד קבע כי טייוואן, ישראל וסומלילנד הן כולן “שותפות דמוקרטיות בעלות דעות דומות החולקות את ערכי הדמוקרטיה, החירות ושלטון החוק.”
תגובתה של טייוואן משמעותית במיוחד לאור המצבים המקבילים שאיתם מתמודדות שלוש הישויות הללו. שלושתן פועלות כדמוקרטיות מתפקדות תוך שהן מתמודדות עם מחלוקות טריטוריאליות והכרה בינלאומית מוגבלת. סין טוענת לבעלות על טייוואן עצמה ודוחה את עצמאותה, בדומה לאופן שבו סומליה ממשיכה לטעון לסומלילנד כחלק מטריטוריה שלה.
שיתוף פעולה גובר בין טייוואן, ישראל וסומלילנד#
קשריה של טייוואן עם סומלילנד מתפתחים כבר מספר שנים. באוגוסט 2020, טאיפיי פתחה משרד נציגות בבירת סומלילנד, הרגייסה, וסומלילנד החזירה את המחווה בפתיחת משרד דומה בטאיפיי בחודש שלאחר מכן.
היחסים המשולשים העמיקו במגוון תחומים. לפי משרד החוץ של טייוואן, שיתוף הפעולה התרחב לכלול רפואה, חינוך, חקלאות, טכנולוגיית מידע, ביטחון ופיתוח משאבי אנרגיה. לאחרונה, טייוואן וסומלילנד חתמו על הסכם ביולי 2025 לחיזוק שיתוף הפעולה של משמר החופים, לשמירה משותפת על בטיחות השיט בים האדום ובמפרץ עדן.
התחממות יחסי ישראל-טייוואן#
ההתפתחות מגיעה על רקע התחממות רחבה יותר ביחסי ישראל-טייוואן. בעוד ששתיהן מקיימות קשרים בלתי רשמיים בעיקרם בשל הקשרים הדיפלומטיים של ישראל עם סין, החודשים האחרונים היו עדים למגעים מוגברים.
מוקדם יותר בדצמבר, רויטרס דיווחה כי סגן שר החוץ של טייוואן, פרנסואה וו, ביקר בישראל בסתר, כנראה כדי לחקור הזדמנויות לשיתוף פעולה ביטחוני. שר החוץ של טייוואן לין צ’יה-לונג אישר בנובמבר כי “בכל הנוגע לטכנולוגיה וביטחון יש למידה הדדית ואינטראקציות מסוימות” בין שתי המדינות.
ישראל, שמתמודדת עם בידוד דיפלומטי גובר במהלך הסכסוך המתמשך שלה בעזה, נראית מגוונת את יחסיה הבינלאומיים, כאשר טייוואן מייצגת שותפה טבעית בהתחשב בערכים הדמוקרטיים המשותפים והחוזקות הטכנולוגיות.
ביקורת בינלאומית#
הכרת ישראל בסומלילנד עוררה ביקורת חריפה ממספר גורמים. נשיא סומליה חסן שייח מוחמוד כינה את ההחלטה “שווה ערך לתוקפנות גלויה נגד הריבונות, העצמאות, השלמות הטריטוריאלית ואחדות העם של הרפובליקה הסומלית.”
מצרים, טורקיה, מועצת שיתוף הפעולה המפרצית וארגון שיתוף הפעולה האסלאמי גינו כולם את המהלך. האיחוד האירופי קרא לשמור על שלמותה הטריטוריאלית של סומליה, וארצות הברית הצהירה כי היא ממשיכה להכיר בשלמות הטריטוריאלית של סומליה “הכוללת את שטח סומלילנד.”
מועצת הביטחון של האו"ם עמדה לקיים ישיבת חירום בנושא, בתגובה לדרישת סומליה.
שלוש דמוקרטיות, אתגרים משותפים#
תגובתה הנלהבת של טייוואן להכרת ישראל בסומלילנד מדגישה התאמה גוברת בין מדינות המתמודדות עם אתגרים גיאופוליטיים דומים. כל השלוש מקיימות מוסדות דמוקרטיים מתפקדים תוך ניווט במצבים בינלאומיים מורכבים הנוגעים לריבונותן והכרתן.
עבור טייוואן, תמיכה בהכרה בסומלילנד מתיישבת עם האסטרטגיה הרחבה שלה של בניית קשרים עם שותפות בעלות דעות דומות המבינות את האתגרים של פעילות מחוץ למסגרות דיפלומטיות מסורתיות. עבור ישראל, המהלך מפגין נכונות לנקוט החלטות מדיניות חוץ עצמאיות למרות לחץ בינלאומי.
שיתוף הפעולה המשולש בין שלוש הדמוקרטיות הללו עשוי לשמש מודל למדינות אחרות המתמודדות עם נסיבות דומות בזירה הבינלאומית.
מקורות: The Times of Israel, Focus Taiwan
