פרופסור מירון מדזיני, בן 93, הוא אחת הדמויות המרכזיות בפיתוח הקשרים בין ישראל למזרח אסיה. כפרופסור אמריטוס ללימודי יפן באוניברסיטה העברית בירושלים, מדזיני היה ממקימי החוג ללימודי מזרח אסיה והראשון שלימד על יפן בישראל.
מקים לימודי מזרח אסיה בישראל#
נולד בירושלים ב-1932, מדזיני למד יפנית ולימודי המזרח הרחוק באוניברסיטת הרווארד בין 1959 ל-1962, שם קיבל תואר דוקטור. עם חזרתו לארץ בספטמבר 1962, הוא היה ממקימי החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית, שם חינך דורות של סטודנטים בנושאי יפן, טייוואן וקוריאה.
במקביל לקריירה האקדמית שלו, שירת מדזיני כדובר לשכת ראש הממשלה תחת לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין, וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית. אמו, רגינה, הייתה חברת ילדות של גולדה מאיר במילווקי, מה שיצר קשר אישי מיוחד.
תרומה למחקר ולדיפלומטיה#
מדזיני כתב מספר ספרים משמעותיים על מזרח אסיה:
- מפורט ארתור עד הירושימה: עלייתו ונפילתו של המיליטריזם היפני (2006)
- בצל השמש העולה: יפן והיהודים בתקופת השואה (2012)
- טאיוואן – היסטוריה, חברה ופוליטיקה (2020)
- למי הבכורה? המאבק על ההגמוניה במזרח אסיה מתום המלחמה הקרה (2009)
הביוגרפיה שלו על גולדה מאיר, שפורסמה ב-2008, זכתה בפרס ראש הממשלה לספרות ב-2010.
הכרה יפנית#
בשנת 2016, קיבל מדזיני את מסדר השמש העולה (Order of the Rising Sun), אחד העיטורים היוקרתיים ביותר שמעניקה ממשלת יפן, על תרומתו לקידום לימודי יפן ולחיזוק הקשרים בין ישראל ליפן. ההוקרה הזו מדגישה את השפעתו הארוכת טווח על הבנת ישראל את מזרח אסיה.
מומחיות בטייוואן#
בנוסף לעבודתו על יפן, מדזיני הפך למומחה מוביל ליחסי ישראל-טייוואן. ספרו “טאיוואן – היסטוריה, חברה ופוליטיקה” מספק ניתוח מקיף של האי, המדיניות והקשרים שלו עם ישראל. עבודתו עזרה לקובעי המדיניות הישראלים להבין טוב יותר את החשיבות האסטרטגית של טייוואן כבן ברית דמוקרטי ושותף טכנולוגי.
מורשת של גשרים#
עבודתו של פרופסור מדזיני מייצגת עשרות שנים של מחויבות להבנה בין-תרבותית. כאחד הישראלים הראשונים ששלט ביפנית ולמד במעמקי תרבות מזרח אסיה, הוא פתח נתיבים למחקר וליחסים דיפלומטיים שנמשכים עד היום.
מסיביר הקר באוניברסיטה העברית, מדזיני המשיך ללמד וללמד על מזרח אסיה, והשפעתו ניכרת בדור שלם של מדענים, דיפלומטים ואנשי עסקים ישראלים העוסקים באסיה.
מקור: Hebrew Wikipedia
