גל של מילואימניקים ישראלים המחפשים מנוחה בתאילנד לאחר חודשי שירות מלחמה עורר אתגר דיפלומטי בלתי צפוי. תלונות על התנהגות גרועה בעיירה פאי שבצפון תאילנד הפעילו חקירות רשמיות ואזהרות משני הממשלות, ומאיימות למתוח את מערכת היחסים החמה בין תאילנד לישראל.
בריחה לתאילנד אחרי המלחמה#
תאילנד היא זה מכבר יעד מועדף על ישראלים צעירים, במיוחד אחרי שירות צבאי. המדינה מציעה נסיעות במחיר סביר, יופי טבעי מדהים ואווירה רגועה המספקת ניגוד חד לחיים בישראל. מאז 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בעזה, הבריחה המסורתית הזו לאחר הצבא קיבלה דחיפות חדשה.
מילואימניקים עייפי מלחמה וחיילים משוחררים בוחרים בתאילנד במיוחד כדי להתנתק משירות קרבי אינטנסיבי ומהמתח הפסיכולוגי של ישראל בזמן מלחמה. בשנת 2024, העיירה הקטנה פאי אירחה למעלה מ-31,000 מבקרים ישראליים—קבוצת התיירים הזרים השנייה בגודלה—עלייה ניכרת שמקומיים מתארים כ"נחיל" פתאומי.
הנוכחות הישראלית התפתחה מעבר לתיירות טיפוסית של תרמילאים. “בית ספר יער” ישראלי עבר מגואה לפאי, ומשפחות החלו להתיישב לשהייה ארוכה יותר, מה שתרם לתפיסות מקומיות שישראלים לא רק מבקרים אלא משנים לצמיתות את אופי העיירה.
תלונות מתגברות#
בעלי עסקים ותושבים תאילנדים בפאי הביעו רשימה הולכת וגדלה של תלונות:
חשבונות לא מסולקים ומחלוקות תשלום: בעלי מסעדות ובתי קפה מדווחים על ישראלים שצורכים הזמנות גדולות ואז מסרבים לשלם או עוזבים בלי לסלק חשבונות, לעיתים בסכומים של מאות באט.
רעש והפרעה ציבורית: מקומיים מתלוננים על מפגשים רועשים בשעות מאוחרות של הלילה שמפריעים לאווירה השקטה והמוקדשת לבריאות המסורתית של העיירה. רבים אומרים שישראלים מסוימים מתעלמים מהנורמות המקומיות לגבי שמירה על שקט במרחבים ציבוריים.
חוסר כבוד נתפס: תאילנדים ותושבים זרים ארוכי שנים שרואיינו מתארים מפגשים שבהם תיירים ישראלים מדברים בגסות לצוות, מתווכחים באינטנסיביות על מחירים ומפגינים רגישות תרבותית מועטה.
חששות מ"השתלטות": בניית חומת אבטחה סביב בית חב"ד המקומי ונוכחות בית הספר היער הישראלי הזינו שמועות שישראלים “משתלטים” על חלקים מפאי. למרות שאין הפרות חוק ברורות, התשתית הישראלית הנראית העצימה את הטינה המקומית.
בר אחד תלה לזמן קצר שלט “אסור כניסה לישראלים” לפני שהמשטרה התערבה, מה שמשקף כיצד החיכוך החברתי עבר לצורות לא רשמיות של אפליה.
תגובת הממשלה#
המחלוקת עלתה מסוגיית תיירות מקומית לרמה הפוליטית הלאומית:
ראש ממשלת תאילנד פאטונגטארן שינוואטרה התייחסה פומבית לטענות ויראליות שלפיהן למעלה מ-30,000 ישראלים “עברו” לפאי ואוסרים על תאילנדים להיכנס לנכסים מסוימים. לאחר חקירה רשמית, היא דחתה את הטענות הללו כדיסאינפורמציה.
שר הפנים אנוטין צ’רנווירקול ביקר בבית חב"ד של פאי והצהיר שהדיבורים על “השתלטות” ישראלית הם שקריים ושישראלים מציתים לחוק התאילנדי. ביקורו נועד להרגיע תגובה נציונליסטית תוך איתות לפיקוח ממשלתי.
מפקד המשטרה הלאומי קיטארת פונפטש הורה על חקירה בת שבעה ימים של אזרחים זרים בפאי, והנחה את משרד ההגירה, משטרת התיירות והרשויות המקומיות לתאם בדיקות על פעילויות בלתי חוקיות לכאורה והפרעות ציבוריות.
לשכת ההגירה הזהירה שהיא עשויה לבטל אישורים של זרים שהתנהגותם “מהווה סיכון לחברה”, מה שמעיד שגירוש וביטול ויזה הם אופציות לתיירים בעייתיים.
אזהרה רשמית ישראלית#
מתוך הכרה בחומרת המצב, השגרירות הישראלית בתאילנד פרסמה ייעוץ רשמי בעברית ב-21 בפברואר, והכירה ב"מספר תקריות הכוללות התנהגות של תיירים ישראלים" שהובילו את הרשויות התאילנדיות לאמץ אמצעים מחמירים יותר, במיוחד בפאי.
השגרירות הזהירה במפורש שהתקריות הללו “השפיעו לרעה על תדמית התיירים הישראלים” ועלולות לפגוע בקבלת הפנים החמה המסורתית שנהנים ממנה ישראלים בתאילנד.
הייעוץ כלל הנחיות התנהגות המפצירות בישראלים:
- לשמור על שקט במרחבים ציבוריים
- לכבד מנהגים ורגישויות מקומיות
- להתלבש בצניעות כשמתאים
- לציית באופן מלא לחוק התאילנדי ולתקנות
השגרירות חשפה שמספר ישראלים גורשו לאחרונה בגין הפרת כללים מקומיים והפצירה בנוסעים לא לסכן את מערכת היחסים הרחבה יותר: “העם התאילנדי מכבד ומקבל בברכה חמה תיירים ישראלים. בואו נשמור על מערכת יחסים זו.”
מדוע יחסי תאילנד-ישראל חשובים#
מערכת היחסים הדו-צדדית נושאת ממדים כלכליים ואנושיים משמעותיים:
תיירות: למעלה מ-300,000 ישראלים ביקרו בתאילנד בשנה שעברה, מה שהופך אותה לאחד היעדים הפופולריים ביותר לנוסעים ישראלים ברחבי העולם. התיירות מייצגת קשר עממי משמעותי בין המדינות.
הגירת עבודה: תאילנד שולחת עשרות אלפי עובדים—במיוחד בחקלאות ובבנייה—לישראל. הסכמי עבודה דו-צדדיים חשובים כלכלית למשפחות תאילנדיות רבות וחיוניים למגזרים בכלכלה הישראלית.
שיתוף פעולה ביטחוני: ישראל סייעה שוב ושוב לתאילנד במשברים, כולל שליחת מומחי צה"ל ומשרד הביטחון לפעולות חיפוש והצלה לאחר אסונות גדולים, מה שמשקף שיתוף פעולה הומניטרי מעשי.
הקשרים הצפופים הללו—תיירות, הגירת עבודה ושיתוף פעולה ביטחוני—מניעים את שתי הממשלות לרסן את הנפילה ולמנוע הסלמה לסנטימנט אנטי-ישראלי רחב יותר או הגבלות מדיניות.
השלכות על קהילות אסייתיות בישראל#
בעוד המחלוקת המיידית מתמקדת בהתנהגות ישראלית בתאילנד, ההשלכות משתרעות לקהילות אסייתיות החיות ועובדות בישראל:
יחסי עבודה: סיקור תקשורתי תאילנדי שלילי המתאר ישראלים כחסרי כבוד עלול לעצב דעת קהל על ישראל באופן כללי, ועלול להשפיע על נכונותם של עובדים תאילנדים לקבל עבודות בישראל או להשפיע על משא ומתן עבודה עתידי.
הדדיות ומודעות: עובדים תאילנדים ואסייתים אחרים מדווחים לעיתים קרובות על ניצול, תנאים גרועים או אפליה בישראל. מחלוקת פאי מהפכת את העדשה, ומדגישה כיצד ישראלים עצמם יכולים להיתפס כמהגרים בעייתיים בחו"ל.
השפעה כלכלית: אם היחסים יתקררו או הכעס הציבורי יעלה בתאילנד, ישראל עלולה לראות הפחתות או תנאים מחמירים יותר בהגירת עבודה תאילנדית, מה שישפיע על מגזרי חקלאות וסיעוד שבהם עובדים אסייתים חיוניים.
תפיסות אזוריות: המצב עשוי להגביר את הרגישות בקרב הקהילה האסייתית בישראל לגבי האופן שבו התנהגות ישראלית בחו"ל מזינה סטריאוטיפים ודיונים פוליטיים במדינות מולדתם.
מראה דו-כיוונית#
מחלוקת פאי משמשת כמראה דו-כיוונית מגלה: מילואימניקים ישראלים מחפשים ריפוי ובריחה בתאילנד לאחר שירות מלחמה טראומטי, אך התנהלותם בחו"ל נבחנת כעת בדרכים שמשקפות את האופן שבו קהילות תאילנדיות ואסייתיות אחרות חוות חיים ועבודה בישראל.
עבור שתי המדינות, האתגר ברור—שמירה על הכבוד ההדדי והרגישות התרבותית שאפיינו זה מכבר את מערכת היחסים ביניהן, גם כאשר לחצי מלחמה, תיירות המונית והגירת עבודה כלכלית בוחנים את הקשרים הללו.
