הודו וישראל מעמיקות את שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן, כאשר ניו דלהי מבקשת לייצר מערכות טילים ישראליות מתקדמות על אדמת הודו במסגרת יוזמת Make in India.
הסכמי ביטחון חדשים#
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם, חתם לאחרונה על מזכר הבנות עם עמיתו ההודי רג’ש קומאר סינג לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני הדו-צדדי. הודו נותרה הלקוחה הביטחונית הגדולה ביותר של ישראל, והיא מהווה כ-34% מכלל יצוא הביטחון הישראלי בין 2020 ל-2024, על פי מכון שטוקהולם לחקר השלום הבינלאומי.
הטילים הנדונים#
משלחת ממשרד ההגנה ההודי ביקרה בישראל כדי לנהל משא ומתן על רכישה וייצור של שתי מערכות טילים מרכזיות:
טילים בליסטיים Air Lora (התעשייה האווירית לישראל)
- טווח: 400 קילומטרים
- משקל: 1,600 קילוגרם
- תכונות: מהירות על-קולית, ניווט לווייני עם הגנה מפני הפרעות, יכולת “ירה ושכח”
- דיוק: עד 10 מטרים מהמטרה
- ייעוד: תקיפת אתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית
טילי שיוט Ice Breaker (רפאל מערכות ביטחון מתקדמות)
- טווח: כ-300 קילומטרים
- מטרות: יבשה וים
- תכונות: יכולת פעולה בכל מזג אוויר, עמידות בפני לוחמה אלקטרונית, ניווט ואיתור מטרות באמצעות בינה מלאכותית ואינפרא-אדום
ההקשר האסטרטגי#
העניין של הודו ב-Air Lora נובע מהצלחת טילי רמפייג’ הישראליים בעימותים האחרונים עם פקיסטן. בעוד שטווח הרמפייג’ של 250 קילומטרים הוכיח את עצמו, הודו מבקשת מרחק גדול יותר כדי להגן על מטוסי הקרב שלה ממערכות ההגנה האווירית הפקיסטניות. הטווח המורחב של Air Lora יאפשר למטוסי סוחוי 30 ומיג 29 ההודיים לתקוף מטרות מבלי להיכנס לטווח ההגנה האווירית של האויב.
נוכחות התע"א בהודו#
התעשייה האווירית לישראל הקימה פעילות משמעותית בהודו, כולל חברת הבת שלה Aerospace Services India (ASI), שהושקה בשנה שעברה. ASI מעסיקה 50 עובדים, 97% מהם אזרחים הודים, עם מטה בדלהי ומתקני ייצור ברחבי המדינה. החברה הוקמה באמצעות שיתוף פעולה בין התע"א לארגון המחקר והפיתוח הביטחוני של הודו (DRDO) לפיתוח ותמיכה במתקנים עבור הכוחות המזוינים של הודו.
מקור: גלובס
