מאז פרוץ הסכסוך בעזה, ישראל מתמודדת עם מלחמה בשתי חזיתות: קרב פיזי בשטח ומלחמת מידע בלתי פוסקת שנועדה לשחוק את הלגיטימיות שלה בזירה העולמית. כפי שנטען במאמר דעה שפורסם לאחרונה ב-ג’רוזלם פוסט, שיטות מסורתיות לתיקון מידע שגוי כבר אינן מספיקות במערכת אקולוגית דיגיטלית הרוויה בנרטיבים אנטי-ישראליים.
כדי למצוא אסטרטגיה יעילה יותר, ישראל יכולה להביט לעבר טייוואן, אומה שהפכה למובילה עולמית במאבק בקמפיינים מתוחכמים של דיסאינפורמציה בחסות מדינות, בעיקר מסין.
המודל הטייוואני: הגנה רב-שכבתית#
גישתה של טייוואן אינה רק תגובתית; זוהי אסטרטגיה מקיפה של החברה כולה. מול מיליוני תקריות דיסאינפורמציה מתועדות מדי שנה, טייוואן בנתה מערכת הגנה גמישה המשלבת את הממשלה, החברה האזרחית והמגזר הפרטי.
1. שיתוף פעולה מוסדי ואקדמי: טייוואן טיפחה תשתית מחקר חזקה, עם מוסדות כמו האוניברסיטה הלאומית צ’נגצ’י ואקדמיה סיניקה המנתחים טקטיקות דיסאינפורמציה. הממשלה הקימה מרכז ייעודי לחקר לוחמה קוגניטיבית כדי לחקור רשמית ולהתמודד עם מבצעי השפעה אלה.
2. חברה אזרחית משגשגת: במקום לרכז את כל המאמצים בממשלה, טייוואן מעצימה רשת תוססת של ארגוני בדיקת עובדות עצמאיים כמו “מרכז בדיקת העובדות של טייוואן”, “MyGoPen” ו-“Cofacts”. קבוצות אזרחיות אלה חיוניות לזיהוי מהיר של שקרים ולשמירה על אמון הציבור.
3. חדשנות טכנולוגית: תוך מינוף האוכלוסייה הבקיאה בטכנולוגיה, טייוואן פיתחה כלים מתקדמים מבוססי בינה מלאכותית לאיתור וסימון דיסאינפורמציה. ארגונים כמו “מעבדות הבינה המלאכותית של טייוואן” עומדים בחזית יצירת טכנולוגיה שיכולה לזהות התנהגות לא אותנטית מתואמת וזיופים עמוקים (deepfakes) בקנה מידה גדול.
4. חינוך ציבורי ואוריינות מדיה: עמוד תווך מרכזי באסטרטגיה של טייוואן הוא חינוך ציבורי פרואקטיבי. על ידי השקעה בתוכניות אוריינות מדיה, הממשלה שואפת לצייד את אזרחיה במיומנויות חשיבה ביקורתית הדרושות לזיהוי והתנגדות לתכנים מניפולטיביים, ובכך לבנות חוסן חברתי ארוך טווח.
לקחים יישומיים עבור ישראל#
אף שההקשר שונה, ישראל יכולה להתאים מרכיבים מרכזיים מהמודל המוצלח של טייוואן כדי לחזק את הגנת המידע שלה.
- ביזור המאבק: על ישראל לחרוג ממודל “הסברה” ממלכתי ולעבור להעצים מערכת אקולוגית מגוונת של שחקנים. זה כולל מימון בודקי עובדות עצמאיים, תמיכה במחקר אקדמי על לוחמת מידע, ושיתוף פעולה עם סטארט-אפים ב"סיליקון ואדי" לפיתוח טכנולוגיות הגנה חדשות.
- השקעה בחוסן: אסטרטגיה ארוכת טווח דורשת השקעה באוריינות מדיה מגיל צעיר. על ידי שילוב אזרחות דיגיטלית וחשיבה ביקורתית בתוכנית הלימודים הלאומית, ישראל יכולה לטפח ציבור ביקורתי יותר שיהיה פחות רגיש למניפולציות.
- בניית קואליציות בינלאומיות: דיסאינפורמציה היא איום עולמי. על ישראל לבנות באופן פעיל קואליציות עם דמוקרטיות אחרות, כולל טייוואן, כדי לשתף מודיעין על טקטיקות, לפתח אמצעי נגד במשותף, ולהציג חזית מאוחדת נגד מבצעי השפעה אוטוריטריים.
- דרישת אחריות מפלטפורמות: בעקבות המודל של טייוואן, על ישראל להקים מסגרת רגולטורית ברורה המחייבת פלטפורמות מדיה חברתית לקחת אחריות על התכנים שהן מארחות. זה כולל שקיפות רבה יותר ושיתוף פעולה בהתמודדות עם רשתות בוטים ותעמולה בחסות מדינות.
שדה הקרב של המידע הוא כזה שבו הניצחון אינו מושג באמצעות תיקונים הגנתיים בלבד. על ידי אימוץ אסטרטגיה פרואקטיבית ורב-שכבתית בהשראת טייוואן, ישראל יכולה לעבור מעמדה תגובתית לעמדה של יוזמה אסטרטגית, להגן על ריבונותה הדיגיטלית ולכבוש מחדש את הנרטיב.