התעמולה הסינית נגד יפן וישראל

#

מקור: מקור

בעשורים האחרונים, התקשורת והמערכת הפוליטית בסין מפעילות מגוון של כלי תעמולה, חלקם סמויים וחלקם גלויים יותר, המכוונים כלפי מדינות שונות במזרח אסיה ובמזרח התיכון. שתי מדינות בולטות שבהן מתמקדות לעיתים האשמות או נרטיבים שליליים הן יפן וישראל – כל אחת מסיבותיה הייחודיות.

הרקע ההיסטורי מול יפן

#

היחסים בין סין ליפן טעונים מבחינה היסטורית עוד מתקופת מלחמת העולם השנייה. הזיכרון הקולקטיבי בסין מתמקד באירועים קשים כמו “טבח נאנג’ינג”, והמדינה משתמשת בהם שוב ושוב כחלק מהנרטיב הלאומי. מערכת החינוך, הקולנוע ותוכניות הטלוויזיה בסין מדגישות את הסבל שנגרם, ובכך בונות ציבור שנוטה לחוסר אמון וחשדנות כלפי יפן גם בעידן המודרני. בנוסף, המאבק הנוכחי על השפעה אזורית בכלכלה, בטכנולוגיה ובביטחון הימי, מחזק עוד יותר את הצורך של ההנהגה הסינית לעצב דימוי של “אויב היסטורי מתמשך”.

ישראל בהקשר הסיני

#

ישראל תופסת מקום אחר ומורכב יותר במערך התעמולה הסיני. מצד אחד, סין וישראל מקיימות קשרים כלכליים ענפים בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות והבריאות. מצד שני, בשיח הפנימי המנוהל ברשתות החברתיות שבשליטת המדינה ובדיונים אקדמיים או פוליטיים, מוצגת לעיתים ישראל כאחראית למתחים במזרח התיכון, בעיקר בהקשר הפלסטיני. באמצעי תעמולה שונים נעשה שימוש בדימויים ובנרטיבים המציגים את ישראל כחוליה קרובה לארצות הברית, יריבתה הגיאו-אסטרטגית של סין.

הדמיון והשוני בין שני המקרים

#

במקרה של יפן, ההדגשה מופנית אל הפצעים ההיסטוריים והתחושות הלאומיות של הסינים עצמם. לעומת זאת, במקרה הישראלי מדובר יותר בנרטיב חיצוני שנוגע למעמדה של סין בעולם ולניסיונותיה להציג את עצמה ככוח גלובלי “צודק” המגן על המדוכאים.

השפעה על דעת הקהל

#

לתעמולה הזו יש השפעה ממשית על עמדות הציבור. סקרים פנימיים מלמדים כי חלק ניכר מהצעירים בסין ניזונים בעיקר ממקורות תקשורת מקומיים, ולכן נחשפים כמעט בלעדית לפרספקטיבה אנטי-יפנית או אנטי-ישראלית. הדבר מעצב דימוי ציבורי שמקשה על שיתופי פעולה, גם כאשר קיימים אינטרסים כלכליים ברורים בשני הצדדים.

סיכום

#

היחס של התקשורת והמדינה הסינית ליפן ולישראל מלמד כיצד תעמולה מודרנית אינה מתמקדת רק בהיסטוריה או באירועים פוליטיים עכשוויים, אלא משמשת ככלי בזירה הגיאו-פוליטית הגלובלית. עבור ישראל, ההבנה של נרטיבים אלו חשובה במיוחד, על מנת לחשוב כיצד להמשיך לפתח קשרים כלכליים עם סין, אך במקביל לזהות את האתגרים הדיפלומטיים הכרוכים בכך.