פרויקטי התשתית השאפתניים של ישראל נמצאים במוקד של תחרות גיאופוליטית בין ארה"ב לסין, ויוצרים הזדמנויות בלתי צפויות לחברות דרום קוריאניות להיכנס לשוק הישראלי. ביטול הסכם עם יצרן קרונות סיני לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים מדגים כיצד חששות ביטחוניים אמריקאיים מעצבים מחדש את שותפויות התשתית בישראל.
המשבר ברכבת הקלה בירושלים#
פרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים נתקל בשיבוש פתאומי כאשר החשב הכללי במשרד האוצר ביטל הסכם שהיה אמור לספק קרונות נוסעים על ידי החברה הממשלתית הסינית CRRC. הקונסורציום הזוכה של דן ודניה סיבוס פנה ל-CRRC לאחר שהיצרנית הפולנית PESA פרשה מהפרויקט ב-2024, תוך ציון סיכוני עסקיים מוגברים בישראל והורדת דירוג האשראי של המדינה.
הספק הסיני הציע בתחילה הצעה תחרותית יותר מאשר הונדאי הנדסה מדרום קוריאה, חברה בת של הונדאי הנדסה ובנייה (שווי שוק: 32 מיליארד דולר). בתחילה, גורמים ישראליים סברו שהונדאי אינה להוטה לפעול בישראל בשל המצב הביטחוני המתמשך, מה שהפך את האופציה הסינית למעשית יותר.
לחץ אמריקאי מעצב מחדש את הזירה#
הביטול הגיע לאחר לחץ מתמשך מממשלת ארה"ב, שיישמה מדיניות מקיפה להדרת ארגונים ממשלתיים סיניים מפרויקטי תשתית קריטיים. החוק הפדרלי האמריקאי אוסר על שימוש בכספים פדרליים לרכישת ציוד רכבת מחברות ממשלתיות סיניות כמו CRRC, תוך ציון חששות ביטחון לאומי ותחרות כלכלית כאחד.
קובעי המדיניות האמריקאים חוששים שחברות סיניות עלולות לנצל את השתתפותן בפרויקטי תשתית לריגול תעשייתי או פגיעויות סייבר. קיימים גם חששות לגבי תחרות לא הוגנת, שכן CRRC יכולה להציע מחירים נמוכים מהמתחרים באמצעות סובסידיות ממשלתיות ומימון ממלכתי במחירים מתחת לשוק.
ארה"ב הרחיבה מדיניות זו מעבר לגבולותיה, תוך לחץ על בעלות ברית לאמץ הדרות דומות כדי להגן על אינטרסים ביטחוניים משותפים ולמנוע השפעה סינית על רשתות תשתית קריטיות.
האינטרס האסטרטגי של הונדאי#
בניגוד לרושם הראשוני של גורמים ישראליים, הונדאי הנדסה הפגינה עניין רב בכניסה לשוק התשתית הישראלי. לפני ההחלטה לאשר קרונות סיניים, החברה הקוריאנית שלחה מכתבים מרובים המביעים תמיכה בפרויקטים ישראליים ונכונות להשתתף למרות הצעת מחירים גבוהה יותר.
הונדאי הנדסה מביאה ניסיון עולמי משמעותי, לאחר שהשלימה למעלה מ-110 פרויקטי רכבת תחתית ומסילה ברחבי העולם, כולל:
- קו 3 של המטרו בפנמה: פרויקט בהיקף של 2.5 מיליארד דולר, מפעל התשתית הגדול ביותר של החברה במרכז אמריקה, שאמור להסתיים ב-2025
- קו 3 של המטרו בהאנוי: פרויקט המטרו הראשון של וייטנאם המשתמש בטכנולוגיית מכונות קידוח מנהרות (TBM)
- מסילת הפרברים צפון-דרום (NSCR) בפיליפינים: קטעים מרובים מוגבהים ותחנות
- רשת פנים קוריאנית: ניסיון נרחב עם מסילת הונאם אקספרס, מסילת פוהאנג-סמצ’וק ופרויקטים גדולים אחרים
על פי מקורות בענף, שאול ביטרמן - שייצג בעבר חברות סיניות בישראל וכיום מייצג חברות קוריאניות והודיות כולל הונדאי - הביא את הצעת החברה הקוריאנית לידיעת ארה"ב, תוך הדגשה כי קיימות חלופות ברות-קיימא לספקים סיניים.
אתגר פרויקט המטרו#
המאבק על קרונות הרכבת הקלה בירושלים הוא רק תצוגה מקדימה של קרבות גדולים יותר שלפנינו. המטרו המתוכנן של תל אביב מייצג את פרויקט התשתית השאפתני ביותר אי פעם של ישראל, בהיקף העולה בהרבה על יוזמות הרכבת הקלה הנוכחיות:
- 150 קילומטר של מנהרות תת-קרקעיות על פני שלושה קווים (M1, M2, M3)
- 109 תחנות המשרתות 24 רשויות מקומיות באזור המטרופולין של תל אביב
- 22 מכונות קידוח מנהרות (TBMs) נדרשות לחפירה בו-זמנית
- צפוי לשרת למעלה מ-2 מיליון נוסעים ביום (כ-450 מיליון נסיעות בשנה)
- עלות משוערת: 150-200 מיליארד ש"ח (כ-40-55 מיליארד דולר)
המכרזים לבנייה עבור המטרו צפויים להתפרסם ב-2026-2027, כאשר השירות הציבורי הראשון לא צפוי לפני 2040. עם זאת, מקורות ממשלתיים מצביעים על מחסור קריטי בכוח אדם הנדסי המסוגל לנהל משימה כה מסיבית.
מחסור בכוח אדם מסבך את העניינים#
למרות משלחות ממשלתיות שנסעו להודו ולדרום קוריאה בשנתיים האחרונות כדי למשוך חברות זרות, הערכות שוק מגלות מחסור חמור בכוח אדם הנדסי מוסמך. הפעלת 22 מכונות TBM לחפירת 300 קילומטר של מנהרות רכבת תחתית דורשת מומחיות מיוחדת שנותרת נדירה.
כיום, רק מספר חד-ספרתי של חברות מתחרות בשוק התשתית בישראל, והן כבר מחויבות לפרויקטים אחרים. המטרו ידרוש מומחיות בינלאומית ללא קשר לחברות שיזכו בחוזים.
חלק מהמשקיפים בענף הישראלי מביעים חשש כי מדיניות הממשלה כלפי חברות סיניות נותנת עדיפות לאינטרסים אסטרטגיים אמריקאיים על פני צרכים ישראליים מעשיים. ההדרה של סין עשויה לספק את וושינגטון, אך היא מחמירה את האתגר למצוא מספיק קבלנים וכוח אדם מוסמכים עבור שאיפות התשתית של ישראל.
פתרון אפשרי: מתקני CRRC בארה"ב#
פשרה אחת הנחקרת כוללת ייצור קרונות על ידי CRRC במתקניה בארצות הברית במקום בסין. זה עשוי לספק את חששות הביטחון האמריקאיים תוך מתן גישה לתמחור התחרותי ויכולות טכניות של CRRC.
עם זאת, פתרון זה אינו מתמודד עם השאלה הרחבה יותר של השתתפות סינית בעבודות חפירת המטרו, שם המחסור במומחיות הנדסית חמור ביותר.
מה זה אומר עבור עסקים אסייתיים בישראל#
מחלוקת התשתית חושפת הן הזדמנויות והן אילוצים עבור חברות אסייתיות הפועלות בישראל או שוקלות כניסה לשוק הישראלי:
עבור חברות קוריאניות: כניסתה הפוטנציאלית של הונדאי הנדסה מאותתת על קשרים כלכליים הולכים וגדלים בין קוריאה לישראל מעבר ליחסים החזקים הקיימים במגזרי הטכנולוגיה והביטחון. אם הונדאי תתחרה בהצלחה על חוזי המטרו, זה עשוי לסלול את הדרך לחברות תשתית קוריאניות אחרות.
עבור חברות סיניות: למרות יכולות הבנייה המשמעותיות של סין ותמחור תחרותי, ארגונים ממשלתיים עומדים בפני הדרה למעשה מפרויקטי התשתית הישראליים עקב לחץ אמריקאי. לחברות סיניות פרטיות עשויות להיות סיכויים טובים יותר, אם כי הן יתמודדו עם ביקורת אינטנסיבית.
מציאות גיאופוליטית: מגזר התשתית של ישראל פועל יותר ויותר במסגרת התחרות האסטרטגית בין ארה"ב לסין, ללא קשר לשיקולים כלכליים או טכניים גרידא. חברות אסייתיות המבקשות חוזים ישראליים חייבות לנווט לא רק דרישות מקומיות אלא גם יישורים גיאופוליטיים רחבים יותר.
משבר רכש קרונות הרכבת הקלה בירושלים מציע תצוגה מקדימה של החישובים המורכבים שלפנינו. כשישראל מתקדמת לקראת פרסום מכרזי המטרו בשנים הקרובות, האיזון בין חששות ביטחוניים, תחרותיות כלכלית, זמינות כוח אדם ולחצים גיאופוליטיים יעצב אילו חברות אסייתיות יעזרו בסופו של דבר לבנות את עתיד התחבורה של ישראל.
מקור: גלובס