מאז ה-7 באוקטובר, ישראל מוצאת את עצמה מנווטת בין יחסים בינלאומיים מורכבים, כאשר חלק מהבריתות המסורתיות נמתחות. אולם, שותפות אחת רק התחזקה: טייוואן. מדינת האי הקטנה אך החזקה טכנולוגית, הנמצאת כמעט 8,000 קילומטרים משם, חולקת דמיון מדהים עם ישראל.
שתי המדינות נוקטות במדיניות חדשנות טכנולוגית אגרסיבית, רואות בחוסן כלכלי חיוני לביטחון לאומי, ופועלות תחת איום מתמיד - ישראל ממזרח התיכון העוין יותר ויותר, טייוואן מהלחץ הסיני המתמשך.
שותפות הבנויה על ערכים משותפים#
אבי לי, נציגת טייוואן בישראל, הייתה עדה לחיזוק הקשר במהלך שלוש השנים שלה בארץ. “במהלך שלושת העשורים האחרונים, בנינו קשרים חזקים במדע, השקעות, חינוך ומסחר”, היא מסבירה. “זה משמש כבסיס חשוב לשתי המדינות להתקדם.”
עבור לי, הקשר עמוק יותר מאסטרטגיה. “למרות שישראל נלחמת בחזיתות מרובות, היא עדיין מוכנה לחלוק ידע עם מדינות בעלות דעות דומות כמו טייוואן - ידע הדרוש מאוד כאשר אנו מתמודדים עם לחצים עצומים מצד סין באמצעות ערכות הכלים ההיברידיות שלה.”
טייוואן היא מזה זמן רב מרכז טכנולוגי עולמי, המייצרת למעלה מ-60% ממוליכים למחצה בעולם וכמעט 100% משבבי בינה מלאכותית - מה שזיכה אותה בכינוי “המגן הסיליקוני”. ענקיות הטכנולוגיה כמו NVIDIA, אמזון, גוגל ומיקרוסופט הקימו כולן נוכחות באי.
“לשתי המדינות אין משאבי טבע. אנחנו צריכים להשקיע בהון אנושי ובחינוך - אלה הנשקים שלנו”, מדגישה לי.
חוזקות משלימות#
הקשר הכלכלי בין ישראל לטייוואן ממנף את המומחיות המשלימה שלהן. “ישראל מפורסמת בחדשנות סטארטאפים - לקיחת רעיונות מאפס לאחד. טייוואן, לעומת זאת, יש לה כישרון הייטק ויכולת תעשייתית להגדיל את הרעיונות מאחד לאינסוף”, מסבירה לי.
טייוואן מצטיינת בחומרה; ישראל מובילה בתוכנה, סייבר ובינה מלאכותית. הסינרגיה ניכרת בהשקעות הגדלות: ענקיות טייוואניות כמו TSMC משקיעות בסטארטאפים ישראליים של מוליכים למחצה, בעוד חברות כמו Winbond, ASUS ו-Vivotek פותחות פעילות בישראל. חברות ישראליות כולל Nova, Radware ו-Taboola מקימות משרדים בטייוואן.
פאטי לין, מנהלת מרכז המסחר והחדשנות הטייוואני בתל אביב, מתארת את טייוואן כ"מקום טוב מאוד לסטארטאפים ישראליים להתחיל אם הם רוצים להיכנס לשוק האסייתי". בניגוד לרוב המשרדים המתמקדים רק במסחר, הסניף בתל אביב מקדם חדשנות, ומחבר מדי חודש סטארטאפים ישראליים עם חברות טייוואניות במוליכים למחצה, בינה מלאכותית וטכנולוגיה רפואית.
מעמק הסיליקון להסינצ’ו#
דב מורן, היזם הישראלי מאחורי כונן ה-USB והשותף המנהל ב-Grove Ventures, עבד עם מערכת הטכנולוגיה הטייוואנית במשך עשרות שנים. “טייוואן הפכה למרכז חשוב לכל הפעילויות במזרח אסיה. האנשים שם מדהימים - מהנדסים מעולים, חרוצים להפליא ומאורגנים ביותר”, הוא אומר.
הקשר של מורן מתחיל ב-1994 כאשר פתח משרד בטייוואן בזמן שהוביל את M-Systems. “ישראל חזקה ביזמות ויצירת רעיונות, אבל אנחנו נאבקים בביצוע. טייוואן מצטיינת בזה. היכולת שלהם לבצע ולספק אין שני לה.”
אלון וובמן, מייסד שותף של Chain Reaction, סטארטאפ מוליכים למחצה עם משרדים בישראל, ארה"ב וטייוואן, מדגיש את התמיכה הממשלתית של טייוואן. “הדרך שבה טייוואן תומכת בחברות הטכנולוגיה שלה היא משהו שכל מדינה צריכה ללמוד ממנו. זה מאמץ לאומי - ישראל יכולה להרוויח מאימוץ גישה דומה.”
החברה שלו פועלת מפארק המדע בהסינצ’ו ליד TSMC. “מיום ראשון, היינו צריכים קשרים חזקים עם TSMC - הם היצרן מספר אחת של ASIC בעולם. רמת השיתוף והגישה לכישרון אין שני לה.”
מקבילות גיאופוליטיות#
עבור טייוואן, ה-7 באוקטובר שימש כתזכורת חדה לפגיעות שעומדות בפני דמוקרטיות קטנות באזורים נדיפים. “טייוואן ראתה את ה-7 באוקטובר כיותר מסתם סכסוך אזורי - זה היה התנגשות בין דמוקרטיה לטרור ואוטוריטריות. היינו בין הראשונים להביע את הסולידריות שלנו”, אומרת לי.
סין ממשיכה להגביר איומים נגד טייוואן דרך תרגילים צבאיים, כפייה כלכלית ומלחמת סייבר. הדומיננטיות של טייוואן במוליכים למחצה משמשת בחלקה כהרתעה. “אם סין תפלוש לטייוואן, זה יהיה קטסטרופלי עבור כל תעשיית המוליכים למחצה. אם אתה משתמש באייפון, זה עשוי להיות האייפון האחרון שלך”, מזהיר מורן.
רבים במגזר הטכנולוגיה הישראלי רואים בכך מודל. כמו טייוואן, ישראל ראתה מזמן בחדשנות לא רק יתרון תחרותי אלא הגנה אסטרטגית. המטרה: להפוך את הקשרים הכלכליים הגלובליים לעמוקים כל כך ואת הטכנולוגיה הישראלית לקריטית עד כדי כך שהיציבות שלה הופכת לעדיפות בינלאומית.
השותפות העתידית#
בעוד סין נותרת שותפת המסחר הגדולה ביותר של ישראל, מנהיגי טכנולוגיה רואים יותר ויותר בטייוואן כשותפה החזקה והאמינה יותר. “סין מפגרת אחרי טייוואן כמעט בכל מה שקשור לטכנולוגיה עמוקה ומוליכים למחצה. חברות ישראליות נעות לכיוון טייוואן”, מציין מורן.
וובמן מסכים: “טייוואן היא מגדלור לטכנולוגיה וייצור. הדרך שבה הם מתייחסים לחברות, המשאבים שהם מספקים - זה משהו שכל מדינה צריכה לחקור.”
כאשר שתי המדינות מנווטות במים גיאופוליטיים לא בטוחים, השותפות שלהן מדגימה כיצד אתגרים משותפים וחוזקות משלימות יכולים ליצור בריתות חזקות. בעידן שבו טכנולוגיה קובעת ביטחון לאומי, ישראל וטייוואן מוכיחות שחדשנות היא באמת צורה של הגנה.
מקור: CTech
